מדריך או מרצה, מורה או איש מכירות - בכל פעם שתעמוד לפני קבוצה, עליך לזהות את סגנונות הלמידה של העומדים מולך בשביל להצליח!

 כמדריך, לא יכולתי שלא להבחין, במהלך השנים, בדיברסיות שבה אנשים לומדים במהלך קורס או הרצאה. למשל, חלק מהלומדים שלי הציעו עצמם לקחת חלק בתרגיל ואחרים מאופקים. חלקם מיהרו להתנדב ואחרים שמרו על פרופיל נמוך. חלק מהלומדים צחקו כל הזמן ואחרים היו רציניים יותר. וכו' וכו'..

העובדה שהבחנתי בזאת היא לא מספיקה - היה עלי לזהות את הטיפוסים השונים ולהתמודד אחד מול רבים בשביל ללמד. בעבר, קבלתי את העובדה שיש טיפוסים שונים כמצב קיים ולא הערכתי מספיק את הקשר בין סגנונות ההתנהגות השונים לדרך בה אנשים סופגים ומפנימים את הידע שאני מנסה להעביר. בנוסף, גם "נפלתי בפח" שהרבה מדריכים נופלים בו והוא לפנות לאלו שמגיבים יותר. ואז בעצם הרצאתי לתת קבוצה בקבוצה.

 היום אני יודע ומבקש להעביר אליכם את המסר שאנשים, עם השנים, מפתחים העדפות לדרך בה הם לומדים בדיוק כמו שהם מפתחים סגנונות ניהול, משא ומתן, מנהיגות וכדו'.

בגדול, ניתן לחלק אותנו ל 4 סגנונות למידה שונים:

1. האקטיבי - "מה חדש? אני מתנדב מראש להכל היום"

2. המשקף - "אני צריך קצת  זמן לחשוב על זה"

3. התאורתיקן - "כיצד זה מתייחס לזה?"

4. המעשי - "כיצד אני יכול ליישם זאת ביומיום?"

מצאתי שהטיפוס האקטיבי לומד בדרך הכי טובה כאשר:

1. יש בעיות/הזדמנויות חדשות ללמוד מהן.

2. הם מושכים תשומת לב בפעילויות קבוצתיות כגון משחק עסקים, תחרות, משחקי תפקידים וכדו'.

3. יש עליהם "ספוט" או זרקור. מרכז הבמה.

4. מציבים מולם משימה קשה לביצוע.

המשקף, לעומת זאת, לומד הכי טוב כאשר:

1. הם מתבקשים לצפות ולהגיב על אחרים.

2. מאפשרים להם לחשוב לפני שהם מגיבים.

3. יש להם את ההזדמנות לסקור ולבחון מה קרה ומה הם למדו מזה.

4. יש להם את הזמן להגיע להחלטה ללא אילוצים.

התאורתיקן ילמד הכי טוב כאשר:

1. יש להם את הזמן ללמוד באופן מטודולוגי את האסוציאציות הקשרים הפנימיים בין רעיונותף אירועים ומצבים.

2. הם נמצאים במצבים מובנים עם מטרה ברורה.

3. יש להם את ההזדמנות לבחון את המטודולוגיה והנחות היסוד הלוגיות מאחורי רעיון.

4. מאמצים את מוחם.

המעשיים לומדים באופן הטוב ביותר כאשר:

1. יש קשר ישיר בי הנלמד לחיים האמיתים שלהם.

2. מדגימים להם טכניקות לביצוע דברים עם יתרונות מעשיים הרלוונטים לעבודם.

3. יש להם את ההזדמנות לתרגל את הנלמד עם משבו ממומחה המקובל עליהם.

4. נותנים להם להתמקד בנושאים מעשיים.

 חשוב לציין שבכולנו יש את כל ארבעת הטיפוסים. אבל תמיד יש אחד דומיננטי יותר. ולסיכומו של יום, כמרצה או מדריך, אתה חייב לדעת לזהות מי זה מי. אתה לא יכול "לזרוק" מסר אחד ולקוות שכולם יקלטו. עליך לשאול שאלות! ועליך לשאול את השאלות הנכונות את הטיפוסים הנכונים! אם תשאל טיפוס תאורטיקן שאלה משקפת -תפספס!

תחשבו על זה,

נועמקה

הפוסט הזה נכתב ביום יום שלישי, 05 באוגוסט 2008, בשעה 23:28, והוא שייך לנושא כללי. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏